גאורגיה היא יעד תיירותי אהוב ומזמין, עם שפע מאכלים מקומיים, ריחות וטעמים מפתים. עם זאת, דווקא בשל הקרבה התרבותית והנוכחות הישראלית הרבה – עלול להיווצר רושם מוטעה שניתן לאכול מכל מקום “בערך בבטחה”.
בפועל, ישנם מאכלים ומוצרים שבהם נדרשת זהירות מיוחדת, גם עבור מי שאינו מקפיד על רמת כשרות 'מהדרין'.

לחם ומוצרי מאפה

אחד הנושאים המרכזיים שיש להיזהר בהם הוא הלחם המקומי הקרוי „פורי”.
גם מי שאינו מקפיד על פת ישראל, מומלץ שלא לרכוש לחם הנאפה במאפיות המקומיות ללא פיקוח כשרות.

הסיבה לכך אינה רק שאלת פת עכו״ם, אלא בראש ובראשונה מקור חומרי הגלם. במאפיות רבות אין כל מידע ברור על מקור השמרים בהם משתמשים, והאם הם כשרים.
בנוסף, במאפיות אלו נהוג לאפות באותם תנורים גם מאפים חלביים כגון חצ׳פורי, אשר משתמשים בו עם גבינות שאינן כשרות, דבר היוצר חשש ממשי של איסור.

על כן, במסעדות הכשרות הפועלות תחת פיקוחנו, כאשר יש עומס מבקרים ונדרש לרכוש לחם מקומי מסוג „פורי” מאחד הטאבונים הסמוכים – הדבר נעשה אך ורק תחת פיקוח.
במקרים אלו נשלח משגיח כשרות שידליק את האש בטאבון, כדי שהלחם יהיה פת ישראל, וזאת אך ורק במאפיות שמוכרות לנו, נבדקו מראש ונמצא כי הן אופות לחם פרווה בלבד, ללא כל מאפים חלביים.
כמובן, השימוש נעשה אך ורק בשמרים כשרים המאושרים על ידי מערכת הכשרות.

צורצ׳חלה – מאכל תמים למראה, אך בעייתי בכשרות

מאכל גאורגי נפוץ נוסף שיש להיזהר בו הוא צורצ׳חלה.
מדובר בממתק מקומי העשוי לכאורה מאגוזים המצופים בסירופ מתוק, ומטבע הדברים רבים עלולים לטעות ולחשוב שמדובר במוצר טבעי ופשוט, ללא בעיית כשרות.

אולם בפועל, בתהליך הייצור של הצורצ׳חלה נעשה שימוש ביין, המשמש כחלק מתהליך הבישול וההסמכה של הסירופ. יין זה הוא יין גאורגי מקומי שאינו כשר, וממילא המאכל כולו נאסר באכילה.
מעבר לכך, לעיתים נעשה שימוש גם בחומרים מסמיכים או תוספים שמקורם אינו ידוע, וכן בישול בכלים שאינם כשרים.

לפיכך, ללא פיקוח כשרות ברור ומסודר – אין לצרוך צורצ׳חלה, גם אם מראהו תמים והמרכיבים נראים פשוטים.